"את יפה מאוד, מרים, והחטא הקדמון אינו בך": אלו הן מילות הפתיחה של הפזמון "טוטה פולצ'רה", אשר מאז המאה ה-4 מעיד על אמונתם של הנוצרים בהתעברות ללא רבב של מרים הבתולה. מזמור זה, שהיה יקר למסדר מאז ומתמיד, יצר את ליבם של הפרנציסקנים, אשר הפטרונית שלהם היא מרים של התעברות ללא רבב, עוד לפני ההכרזה הרשמית על האמונה הזו ב-1854. האב דוידה פינטאבונה משמורת ארץ הקודש זו לא המצאה של האחים, אבל פרנציסקוס עצמו הוא זה שבוחר בה כפטרונית ומלכת המסדר הסרפי. כי פרנציסקוס לא היה פשוט קדוש, אלא הוא זה שהרהר על הכתיבה כל כך הרבה עד שהבין שבסופו של דבר, גם מרים הבתולה עשתה את אותו הדבר. ופרנציסקוס בוחר באותה דרך ומציין אותה בפני האחים שלו כדרך שגם אנחנו היום, כדי לשמר את הכריזמה שלו, חייבים ללכת בה. השנה האב דוידה הוביל את מדיטציות הטרידואום לקראת חג ההתעברות ללא רבב, שציינה משמורת ארץ הקודש בכנסיית המושיע הקדוש בירושלים. בכנסייה הוקם מזבח המוקדש לבתולה ללא רבב, עם רפרודוקציה של הציור " Inmaculada franciscana" מאת האמן הספרדי ראול ברזוסה. האב דוידה פינטאבונה משמורת ארץ הקודש דיבור על ההתעברות ללא רבב פירושו לדבר על מאות רבות של היסטוריה ומעל לכל מאות רבות של שליחות ובישור. מה שהנזירים הפרנציסקנים עשו במשך מאות השנים, אני מזכיר אחד, ג'ון דונס סקוטוס המבורך: מי שהיה לו הכשרון העיקרי בכך שניסח את האמונה הזו. הכישרון טמון דווקא בכך שהחדיר בעם האל, בנו, את המסירות הגדולה הזו כלפי מרים הבתולה. במוצאי שבת התפללו האחים את מחרוזת התפילה יחד עם מאמיני הקהילה, מיד לאחר תפילת הערב . המיסה החגיגית, ביום ההתעברות ללא רבב, סגרה את הטרידואום. האב ג'וני ג'לוף ניהל את סעודת האדון והדגיש בדרשתו שחגיגה זו מזכירה לנו ש"שום דבר אינו בלתי אפשרי עבור אלוהים". האב דוידה פינטאבונה משמורת ארץ הקודש הדרך בה עברנו בשלושת הימים הללו היא דרך שרוצה להראות את מריה הבתולה כאישה החדשה, כאישה שזוכה להערצה לא רק משום שהיא ללא רבב, אלא משום שהיא צופה מה יהיה גורלנו. מרים היא המורה לקבלת פני האדון ישוע שנכנס לחיינו, ואין תפאורה יפה יותר מתקופת הציפייה כדי להיות מסוגלים לעשות זאת. לכן מרים היא זו שמקבלת בברכה את דבר אלוהים, מרים היא זו שפותחת בפני כל האנושות, דרך קבלתו של אלוהים, את טוב הישועה הנצחית. Read More