אחות רג'ין קנטי מסדר אחיות ציון "שמי רג׳ין קנטי, נולדתי בסופיה, בולגריה בשנת 1921 למשפחה יהודית: שמה של אמי היה רייצ'ל קנטי, אבי אלברט קאנטי והייתה לי גם אחות גדולה ממני בארבע שנים ואח צעיר ממני בשלוש שנים. למרות שלא הלכנו הרבה לבית הכנסת היינו יהודים, בניגוד לכל הסובבים אותנו שהיו נוצרים אורתודוכסים. " אחות רג'ין קנטי מסדר אחיות ציון 'למדתי בבית ספר צרפתי: ״נוטרדאם דה סיון״. נשארתי 12 שנים באותו בית ספר והשנה האחרונה שלי הייתה בשנת 1940: זו הייתה בדיוק תחילת המלחמה, מלחמת העולם השנייה ". אחות רג'ין קנטי מסדר אחיות ציון "לאבי לא היו מסמכים בולגריים אלא רק מסמכים של מדינות אחרות, לכן כשהמלחמה פרצה, הממשלה אמרה לנו היהודים שאינם בולגרים: 'אנחנו לא יכולים להגן עליכם, אנחנו לא יכולים לעשות שום דבר בשבילכם. אם יקרה משהו, אתם תצטרכו לעזוב את המדינה. ' כך היה שגבר יהודי שעזר ליהודים בבולגריה, מצא ספינה ישנה, כמעט הרוסה, וכל מי שרצה לעזוב את בולגריה נאלץ להגיע לנמל וארנה בבולגריה ולעלות על הספינה הזו. זאת היית חוויה נוראית כי זה קרה ב-15 בדצמבר, בשיא החורף ואנשים נהרו לעלות על אותה ספינה ישנה. אני חושבת שהיא יכלה לשאת רק 150 אנשים אבל הינו שם דחוסים אולי 350 איש ". אחות רג'ין קנטי מסדר אחיות ציון ״עלינו על הספינה וחשבנו שתוך חמישה ימים נגיע לפלסטין. אבל כמו שאמרתי היה חורף והים היה סוער ולא נין היה לעמוד ביעד ובזמנים. הגענו ליד איסטנבול בטורקיה ונאלצנו לעצור שם, אך מכיוון שהיינו זרים, ממשלת טורקיה אמרה לנו להישאר במרחק של שלושה ק"מ מהחוף ושם נשארנו חמישה ימים.״ אחות רג'ין קנטי מסדר אחיות ציון "יצאנו שוב לדרך, אך בשעות אחר הצהריים מזג האוויר השתנה והסערה חזרה חזקה עוד יותר והספינה החלה לאבד חלקים. לבסוף אבי אמר: "אנחנו יודעים לשחות, נקפוץ למים ונשחה". קפצנו יחד, אבל במים הגלים הלכו והתגברו, זה היה פשוט נורא. הייתי עם אבי, אמי ואחי. אחותי לא הייתה אתנו כי היא כבר הייתה נשואה. אמי ואחי טבעו, ואילו אבי ואני חולצנו. רוב האנשים מתו; רק 114 אנשים שרדו את המסע. " אחות רג'ין קנטי מסדר אחיות ציון "האחיות של ציון מצאו אותי בקיבוץ והזמינו אותי לבוא לירושלים. הם אמרו לי שהם יעזרו לי בכל מה שאני צריכה, והלכתי. עם הזמן ביקשתי מהן שאוכל להפוך גם אני לנזירה ”. אחות רג'ין קנטי מסדר אחיות ציון "אני לא מאמינה שאני בת 100 היום, אבל זאת האמת! אם תשאלו אותי אם הייתי רוצה לשנות משהו אחד בחיים שהיו לי, התשובה תהיה לא. אלו היו חיים כל כך מלאים, מלאי הרפתקאות: רוחניות, פיזיות, מוסריות וחברתיות. אני מאושרת." Read More