חוסר הוודאות באם ניתן יהיה לחגוג את חג ההשתנות אחז בנו בשל ההתפתחויות האחרונות במלחמה שנמשכת כבר 10 חודשים. אבל האמונה הובילה אותנו לעלות להר תבור ולחיות את החוויה היפה הזו בכנסיית ההשתנות. את סעודת האדון ניהל האב איברהים פלתאס, סגן שומר ארץ הקודש ואת הדרשה נשא האב איברהים אלסבאג, כוהן הקהילה הלטינית בנצרת. בדרשתו, שבמרכזה עמדה הליטורגיה המראה לנו את משמעות ההשתנות, הוא ציין גם אנשים רבים שכמו ישוע מקריבים את חייהם למען אחיהם, מתייסרים ואפילו מתים כדי שמלכות האלוהים תוכל לצמוח ולהתפשט בכל העולם. להתנחם פירושו להרגיש נאהב על ידי ישוע שמתמסר לנו לחלוטין. בין הנוכחים, הנזירות של הדבר המגולם שהיו חלק מקהילת עזה: האם מריה דל פילאר, הנזירה מריה של העזרה התמידית יחד עם האם מריה של השמיים עלו לרגל קבוצה של נשים דתיות להתפלל כאן בכנסייה. האם מריה של השמיים מסדר משרתות האדון והבתולה ממטארה עם עלייה לרגל זו נרצה להעיד ולהתפלל עבור רבים המתייסרים בעיקר בארץ הקודש ולזכור את כל הקורבנות החפים מפשע של המלחמה הזו. אנו מבקשים מהאדון לנחם אותם. האם מריה דל פילאר מסדר משרתות האדון והבתולה ממטארה באנו לכאן כדי להתפלל ולבקש שה' ישנה את ליבנו ואת לבבות כולם ואנו מבקשים את מתנת שלומו. חגיגה זו מסיימת את שנת יובל המאה לחנוכת כנסיית ההשתנות, שהחל לפני פרוץ המלחמה. אבל דווקא רז ההשתנות - אמר האב ריקרדו בוסטוס, שומר מנזר ההשתנות - עדיין נותן לנו מפתח להבנה שחורגת מהציפיות שלנו. האב ריקרדו מריה בוסטוס, פרנציסקני שומר מנזר ההשתנות היו לנו ציפיות והייתה לנו תכנית ליישם במהלך השנה. אבל ה' ודאי סידר את הדברים אחרת. ובמהלך השנה נשארנו כך, למעשה, כמו פטרוס, יעקב ויוחנן, עם ישוע כאן על ההר, אבל בלי האנשים. היום הוא יום הסיום של שנת היובל. מתקפה קרובה, ומלחמה כוללת יותר מזו שראינו עד כה. עם זאת, זה לא אמור להפחיד אותנו. כי מה שמשה ואליהו ראו בדיאלוג שלהם עם ישוע היה שקיעה ושקיעה היא תחייתו של ישוע. מעבר לאתגרים של השנה, סימן לנוכחותו של ישוע היה בואן של שלוש נזירות כרמליתיות ממסדר גבירתנו של הכרמל, לפני קצת יותר מחודש, כדי לשרת את המנזר. האב ריקרדו מריה בוסטוס, פרנציסקני שומר מנזר ההשתנות תמיד חיכינו לדעת מי יכול לבוא ללוות אותנו, להצטרף אלינו בנוכחות הזו. וגם בשירות הקנטינה. זהו סימן שה' בוודאי הולך אתנו. בתום סעודת האדון הודה האב איברהים פלתאס לאב ריקרדו ולקהילת הר תבור ולכל אלו שארגנו את הטקס. הוא בירך את מונסיניור רפיק נהרה, הסגן פטריארכלי הלטיני לישראל ואב מנזר תרדמת מרים בירושלים האב ניקודמוס שנבל וכן את כל הנזירים הפרנציסקנים והכוהנים של הדיוקסיות בגליל ובירושלים, וכן את המאמינים הרבים שבאו להתפלל ולבקש מהאדון המשתנה, מתנת השלום. האב איברהים פלתאס, פרנציסקני סגן שומר אץ הקודש ההשתנות חיזקה את אמונתם של התלמידים, אך היא גם חיזקה את אמונתנו מחדש. עכשיו אחרי הרגע היפה הזה אנחנו יורדים להר השני, אנחנו יורדים לחוות את הדאגה הזו של מלחמה, של שנאה, של הרס, של כל מה שאנחנו חווים ברגע הזה, אבל בוא נגיד שלפחות אנחנו מוכנים באמת, אנו מוכנים להתמודד עם האתגרים הממתינים לנו למטה. לאחר סעודת האדון התקיימה התהלוכה לעבר קפלת " היורדים" המציינת את ירידת השליחים מהר תבור, והדיאלוג שלהם עם ישוע, , אשר ציווה עליהם לא לספר לאיש את מה הם ראו, עד שיקום מן המתים. בקפלה נקרא קטע מבשורת מרקוס המתאר את האירוע האב פלתאס בירך את ענפי עצי ההר ולאחר מכן חילק אותם לנוכחים כאות ותזכורת למה ששמענו וחיינו על ההר הזה. Read More