מהי קדושה? "להיות יצירתי באהבה ולעמוד בניסיונות." זה מה שאמר האפיפיור פרנציסקוס בדרשתו ביום ראשון, 20 באוקטובר. בחזית הכנסייה של פטרוס הקדוש נתלו תמונות של המבורכים שהוכרז על קדושתם , והם כוהן איטלקי שני נזירות, שמונה נזירים פרנציסקנים עם ושלושה חילונים מארוניים. הקדושים של דמשק, מהווים דף חדש של קדושה בהיסטוריה של משמורת ארץ הקודש. בין הנוכחים בטקס היה הפטריארך הלטיני של ירושלים והפטריארך של הכנסייה המארונית. ברגע של רדיפות אלימות נגד נוצרים בסוריה, שהייתה באותה תקופה, וכל המזרח התיכון, חלק מהאימפריה העות'מאנית, הקריבו שבעת הנזירים הספרדים בנוסף לנזיר האוסטרי את חייהם למען ישוע, עם שלושת האחים מסאבקי, מארוניים לבנונים, שניים מהם נשואים ולהם ילדים . האב עמנואל רויז וחבריו הקדושים הוכרזו כמבורכים על ידי האפיפיור פיוס האחד -עשר בשנת 1926.לאחר כמעט מאה שנה, כאשר המזרח התיכון קרוע יותר מתמיד בגלל האלימות , הכנסייה הרשתה לעצמה להישאל על ידי דבר האדון: " האם את יכולה לשתות מאותו כוס שאשתה ממנה? " המשיח מעורר תשוקה אנושית ומשגר מחדש שאיפות אוניברסליות לעבר אופק אחר, שהוא אופק האהבה. ההיגיון של ההגמוניה התהפך, והבשורה, שמאירה בחייהם של הקדושים, הראתה מסלול מזעזע לאיש של ימינו: " המנצח הוא לא זה ששולט, אלא המשרת למען אהבה . האח בהג'אט קארקאש, פרנציסקני באותו מות קדושים לא היו רק שלושת האחים והחילונים; היו אלפי נוצרים, וגם כיום הקהילה הנוצרית שלנו חיה את עדותה בקושי רב בגלל המלחמה ותוצאותיה. חשוב מכך, למרות הירידה במספרה, קהילה זו עדיין קיימת ברובה באזור, עם השפעה חזקה מאוד ברמה החברתית, המורלית והרוחנית. כיום, הנוצרים נמצאים בחזית הבנייה מחדש של החברה הסורית באמצעות פעולות חירום הומניטריות, תמיכה פסיכולוגית, מורלית ורוחנית. זוהי קהילה שחיה כגשר לדיאלוג ושלום בין העדות הסוריות השונות, שלא תמיד חיות יחד בשלום. לנוצרים עדיין יש תפקיד חזק מאוד ועדות שהם מציגים לעולם. הקרדינל פיירבטיסטה פיצבאלה הפטריארך הלטיני של ירושלים עלינו, כמו שאומרים בשפה האנגלית, לחשוב מחוץ לקופסה, כלומר, לא להישאר לכודים בקבוצות, שבטים או דרך החשיבה שלנו, אלא עלינו להיות אמיצים ולעזוב את הגבולות האלה ולהתחיל לשים את האחר במרכז, לא דעתנו שלנו. למחרת, יום שני, 21 באוקטובר, נפגשו האחים הקטנים באנטוניאנום כדי לחגוג את סעודת האדון של הודיה , בניהולו של הפטריארך הלטיני של ירושלים הקרדינל פיירבטיסטה פיצבאלה , בהשתתפותו של האב פרנצ'סקו פאטון, שומר ארץ הקודש, ומספר בישופים וכוהנים ממקומות רבים בעולם. הפטריארך פיצבאלה אמר בדרשתו כי אנו עדים לאשליה של האמונה שאפשר לבנות סיכויי לשלום באמצעות כלי נשק, וראינו כיצד כל זה הוביל להריסות בכל מקום. עלינו באמת לחזור בתשובה ולבקש סליחה מאלוהים על כל זה, ולהבין שאפילו דתות, בצורותיהם המוסדיות, לא הראו הרבה חופש ויכולת לחזות. אך למרות הקשיים הרבים, כוחו של הצלב נשאר בהיר ונותן לנו תנחומים. הפטריארך ציין את הכיתוב "אבל אנחנו סולחים לכם," של מספר צעירים נוצרים פלסטינים על קיר שנהרס בהפצצות, ואמר זו הדרך הנוצרית להתקיים במזרח התיכון. הקרדינל פיירבטיסטה פיצבאלה הפטריארך הלטיני של ירושלים כדי לטהר את הזיכרון, עלינו לשחרר תחילה את הלב ממרבצי שנאה ואלימות שהצטברו בתוכו. זה יכול להיעשות רק אם יש מבט שמופנה מעבר לעצמנו, בראש ובראשונה לאלוהים. אלוהים יכול לאט לאט, דרך אנשים ומערכות יחסים, לטהר את ליבנו. אך עלינו להבדיל את הצד האישי מהצד הקולקטיבי והחברתי. לצד האישי יש דרך משלו שצריכה להיות מהירה יותר; באשר לחברה, היא איטית יותר, ובנוסף לסליחה וטיהור של זיכרון, היא צריכה לקבל כבוד וצדק. האב פרנצ'סקו פאטון, פרנציסקני שומר ארץ הקודש ברור שבניית שלום אינה דבר קל, וכאן עלינו להתייחס לפרנציסקוס הקדוש, ששלח את האחים לארץ הקודש, ואמר: "זכור כי השלום שאתה מכריז בשפתיך חייב להיות קודם בלבך" ... אפילו נוצרים, לפעמים, יכולים להיחשף לפיתוי התגובה האלימה, דבר שאינו מקובל עבור המצפון הנוצרי. לכן יש ממד חינוכי פסטורלי, ולדעתי אחד הכלים הייחודיים לבניית תרבות של שלום הוא בתי ספר. יש לנו בתי ספר רבים ואני מציין את הפגישה בין פרנציסקוס הקדוש לסולטאן, וזו דוגמא ומודל לפעול למען שלום. מלבד בתי ספר, ישנם גם תנאים קונקרטיים התומכים בשלום. אני חושב, למשל, כשמישהו מוצא את עצמו עומד בפני קושי: במהלך רעידת האדמה המחרידה שהתרחשה בסוריה לפני מספר שנים, בחלב נפתחו דלתות בית ספר טרה סנטה, כמו גם דלתות הקהילה, לכולם , נוצרים ומוסלמים. Read More