דמשק, חלב, לאטקיה: ביקורו של האב פרנצ'סקו פאטון, שומר של ארץ הקודש, בסוריה נמשך עשרה ימים. הוא דיבר על המפגש החם עם האחים המטפלים באנשים הנזקקים כתוצאה מרעידת האדמה ובפצעים שהזעזוע הותיר בנוף ובאנשים.
האב פרנצ'סקו פאטון , פרנציסקני
שומר ארץ הקודש
"מצאתי מציאות מאוד מוכחת, כי 12 שנות מלחמה פגעו בסוריה קשות במיוחד באזורים מסוימים בסוריה. איפה שאנחנו נמצאים, ברור שהמלחמה פגעה מאוד בחלב. החלק של העיר שכבר נפגע מהפצצה הוא כעת ערימת הריסות. ואני מעז לומר שמשהו גרוע יותר קרה גם בכפרים של עמק אורונטס, כי שם עמדו המבנים במלחמה: קנה, ויעקוביה... רעידת האדמה הפילה את הבתים, גרמה נזק כבד לכנסייה ,למנזר יעקוביה, ולכנסייה במנזר קנה".
אנשים רבים עדיין באוהלים. נזירים ומתנדבים ממשיכים את הפעילות הסולידרית שלהם עם כל הנזקקים שמתדפקים על דלתם.
האב פרנצ'סקו פאטון , פרנציסקני
שומר ארץ הקודש
"תודה לאל שמזג האוויר השתפר לאחרונה, אבל בתחילת רעידת האדמה , בתחילת פברואר, היה קר. בלאטקיה הנזקים היו בעיקר במגדל הפעמונים, כמו גם בחלב, בכל הנוגע למבנים שלנו. מה שראיתי אז לעומת זאת, מעבר להרס, הייתה עבודת הקבלה הגדולה שביצעו אחים של המשמורת, ברגע החירום. כבר בשבועות הראשונים, האחים קיבלו במכללת טרה סנטה בחלב עד 6,000 איש, טיפלו בהם בצורה הטובה ביותר, חילקו מזרונים, שמיכות, כל מה שאפשר, ארוחה חמה. תשומת לב לכולם: נוצרים וגם מוסלמים. והייתי אומר , עזרה הגיעה גם מנוצרים אחרים וגם ממוסלמים. באופן פרדוקסלי, האתגר הגדול ביותר הוא אתגר שאינו בעל אופי חומרי: כי האתגר הגדול ביותר הוא להתגבר על הפחד".
האב פאטון, בתור שומר ארץ הקודש, הוא ראש הפרובינציה, כלומר הממונה על האחים הקטנים המתגוררים בתחום הפרובינציה, הכוללת גם את סוריה. מבטו נושא את פניהם של כל האחים "שלו".
האב פרנצ'סקו פאטון , פרנציסקני
שומר ארץ הקודש
עבודת האחים הנזירים כללה גם ניחומים, והרגעה. הם עבדו קשה, לא רק כדי להבטיח משהו חומרי, אלא גם כדי להרגיע את האנשים.
האב פרנצ'סקו פאטון , פרנציסקני
שומר ארץ הקודש
"הבעתי בבירור את קרבתי לנזירים, כי אני מאמין שאם הם נמצאים בהקשר מסוכן, קשה, ותובעני, ביקורו של המנהל שלהם זה דבר שמעודד אותם. הבעתי בפניהם במפורש את תודתי, אבל מעל הכל הבעתי את תודתי לה', כי אני שמח לראות שהאחים חיים כנזירים, כלומר שהאחים עושים מה שה' מבקש מאתנו בבשורה ומה שפרנציסקוס הקדוש ציין בפנינו: לכן מצד אחד הם מנסים לחיות באחווה גם בהקשרים הקשים האלה ומצד שני הם מנסים להיות - כפי שאמר לנו פרנציסקוס הקדוש - "נתינים של כל יצור אנושי מתוך אהבה לאלוהים, בשירות כולם מתוך אהבת אלוהים".
האב פאטון אמר כי ברגע שמצב החירום חלף, אנחנו צריכים לחשוב על בנייה מחדש, ולעזור לאנשים להמשיך לחיות במקום שבו רעידת האדמה פגעה גם בעסקיהם.
כמה ימים לפני השבוע הקדוש, שומר ארץ הקודש קורא לתרומה ביום שישי הטוב, שיכולה לשמש גם למקרי חירום מסוג זה:
האב פרנצ'סקו פאטון , פרנציסקני
שומר ארץ הקודש
יום שישי הטוב חייב להיות רגע שבו כל הנוצרים בעולם מרגישים מוטיבציה לסולידריות. ובידיעה שמה שניתן לנו דרך התרומה לארץ הקודש אנו משתמשים בו לעבודות השמירה על המקומות הקדושים
זאת כדי לאפשר לנוצרים ולצליינים מקומיים מכל העולם לחיות את חווית הבשורה החמישית ולחדש את אמונתם וכמובן גם לתמוך בפעילויות פסטורליות (כגון בתי ספר, כמו בתי אבות). ולתמוך בתנאי חירום. רעידת האדמה הייתה כמובן מצב חירום קשה מאוד. כמו במלחמה, זה בהחלט היה מצב חירום, אין ספק שגם פליטים ומהגרים הם מצבי חירום. צורות מקרי החירום עדיין גרועות יותר או פחות יציבות כיום, ולכן הן חלק שדורש מאמצים יומיים ושנתיים שלנו.
בכנסיות משמורת ארץ הקודש נישאות תפילות תמידיות לשלום, וביניהן גם כנסיית הר נבו בירדן. נזירי משמורת ארץ הקודש באשר הם לא שוכחים את הזמנים הקשים שארץ הקודש חווה.
פתיחת שנת הלימודים במכון הפרנציסקני לחקר המקרא ובמכון ירושלים לתיאולוגיה, בסעודת אדון שהתקיימה בכנסיית מנזר המושיע הקדוש בירושלים. זו שנה מיוחדת במלאת מאה שנה למכון הפרנציסקני לחקר המקרא .
האב מאסימו פוסארלי, המזכיר הכללי של מסדר האחים הקטנים, והאב פרנצ'סקו פאטון, שומר ארץ הקודש, מדברים על האתגרים של השליחות הפרנציסקנית בסוריה, בחברה הסובלת מפגעי המלחמה ורעידת האדמה האחרונה
תחת הכותרת " בְּ֭לִבִּי צָפַ֣נְתִּי אִמְרָתֶ֑ךָ", מאה עשרים וחמישה צעירים וצעירות השתתפו בצעדה הפרנציסקנית התשיעית בסוריה, כדי לחפש את דבר ה' ולהפוך אותו לנר לרגליהם .