אור הנר המבורך, קול הפעמונים, המנון התהילה לאלוהים במרומים והללויה, הם חלק מאווירת חג הפסחא בירושלים! על פי המסורת, חג הפסחא נחגג בכנסיית הקבר בבוקר יום שבת מול הקבר הריק. זוהי ליטורגיה מיוחדת שמתחילה בברכה על האש החדשה מול אבן המשחה בכניסה לכנסיית הקבר. לאחר מכן מדליקים את נר הפסחא בלהבה שמגיעה מהקבר כך שהאור הזה מתפשט ברחבי הכנסייה. המקראות מספרות את סיפור הישועה, לאחר מכן קוראים התהילים ומזמור התהילה לה' במרומים. לבסוף, ברכה על המים וחידוש נדרי הטבילה. את החגיגה ניהל הפטריארך הלטיני של ירושלים, פייר בטיסטה פיצהבאלה מלווה בקבוצה של בישופים וכוהנים מכל רחבי העולם, ובנוכחות קהל רב של עולי רגל ונוצרים מקומיים. בדרשתו הדגיש הפטריארך את התערבותו החינמית של אלוהים בהיסטוריה האנושית. הפטריארך פיירבטיסטה פיצהבאלה הפטריארך הלטיני של ירושלים "לאחר שציית לאב, הוא הומת והוכנס לקבר. מנקודת מבט אנושית, סוף חייו הוא הכישלון הנורא מכולם". spk 1 בבוקר הראשון שלאחר השבת, הנשים הולכות לקבר כדי לבכות על ישוע, אך מוצאות אותו ריק. אנו רואים תפנית פתאומית של אירועים. הפטריארך הוסיף כי הבשורה מספרת לנו שאותן נשים עזבו את הקבר בחיפזון, ואינן נשארות שם בוכות בצער, אלא בפחד ובשמחה רבה (מתי כ"ח, ח) הן פונות אל התלמידים, נושאות איתן הכרזה על חיים. הפטריארך פיירבטיסטה פיצהבאלה הפטריארך הלטיני של ירושלים "דברי המלאך עדיין מהדהדים בכנסייה היום. "אַל תִּפְחַדְנָה אַתֶּן. אֲנִי יוֹדֵעַ כִּי אֶת יֵשׁוּעַ שֶׁנִּצְלַב אַתֶּן מְחַפְּשׂוֹת. 6 הוּא אֵינֶנּוּ כָּאן, שֶׁהֲרֵי קָם לִתְחִיָּה כְּפִי שֶׁאָמַר " (מתי כ"ח: 5-7). המשימה של הכנסייה היום היא לעורר את הדינמיות החדשה של החיים שמגיעה מהמלאכים אל הנשים ומהנשים לתלמידים, ומהם לכל העולם. הכנסייה שלנו, כנסיית ירושלים, שהייתה הראשונה שקיבלה את הבשורה הזו, אינה מחפשת את החיים בין המתים (לוקס כ"ד:5), בין אלה שאיבדו תקווה ונשארו סגורים בקברם. מהמקום הזה, מקבר ישוע הריק, הבשורה הטובה הזו מגיעה עד היום לכל העולם: "הוא לא כאן. הוא קם כפי שאמר" (מתי כ"ח:6). היום כפי שהיה באותו היום, מירושלים לכל העולם: הללויה, המשיח קם! אכן הוא קם! Read More