תחת הכותרת תעלומת המולד, מוזיאון הלן ואדוארד מרדיגיאן, הממוקם בתיך חומות העיר העתיקה בירושלים, ארגן תערוכה של כתבי יד ארמנים עתיקים ונדירים הכוללים קטעים מספרי הבשורה על הולדת ישוע שנשמרו בספריית כנסייה יעקב הקדוש הארמנית אורתודוקסית . האב ארשאג גזאריאן אחראי ספריית כתבי היד בפטריארכיה הארמנית בירושלים התערוכה מכילה חמישה עשר כתבי יד המתוארכים לתקופה שבין המאות השלוש עשרה לשש עשרה. כתבי היד והציורים נכתבו בחדרי העתקה שונים בארמניה, בקיליקיה, בג'ולפה וגם כאן בירושלים. התערוכה מורכבת מעשר תחנות, המתארות לידתו של ישוע החל מהיוחסין של ישוע כפי שמוזכר בבשורת מתי, וכן את סיפור הבשורה, עד להצגתו של ישוע בבית המקדש. כתבי היד שונים הן מבחינת שיטות הציור והן בשימוש בצבעים ומשמעויותיהם, לפי התקופה שבהם צוירו . התערוכה כוללת ארבעה כתבי יד לצייר המפורסם טורוס רוסלין מקיליקיה, שחי במאה השלוש עשרה ועבד בחצר המלוכה הארמנית ועם ראשי הכנסייה הארמנית. חלק מכתבי היד צוירו לבקשתם, וכתבי היד שלו התאפיינו בתנועה, הבעה וצבעים עזים, בעיקר כחול ואדום. האב ארשאג גזאריאן אחראי ספריית כתבי היד בפטריארכיה הארמנית בירושלים רוסלין השתמש בחומרים יקרים מאוד כמו זהב, וכן בצבע אדום שהופק מחרק הקוכינאלי, ובכתבי היד שלו השתמש בצבע הכחול המופק מהלפיס לזולי היקר מזהב. בסצנת הלידה של רוסלין, אנו רואים את מרים הבתולה יושבת על כרית אדומה כדי לציין שהיא צאצאית של שושלת מלכותית, בעוד הצבע הכחול שמור לבגדיו של ישוע. האב ארשאג גזאריאן אחראי ספריית כתבי היד בפטריארכיה הארמנית בירושלים הצבע הכחול שמור בעיקר לתיאור בגדי ישוע ומסמל טוהר . בכתבי יד אחרים בתערוכה אנו מוצאים את בגדיו של ישוע באדום, כסמל לדמו ומותו של ישוע. לפי המסורת הארמנית, הנשענת על הבשורות האפוקריפיות, עצמות חוה קבורות במערת המולד של ישוע, ועצמות אדם קבורות מתחת לגולגולתא. משמעויות הציורים וכתבי היד בתערוכה רבים ומגוונים ומשכו את התעניינות המבקרים. צוגיג קארקאשיאן מנהלת המוזיאון הארמני מספר רב של מבקרים ביקרו בתערוכה, יהודים, ערבים וארמנים שהגיעו לרגל בחג המולד ממדינות שונות מאמריקה, יוון וצרפת, המבקרים היו לא רק ארמנים. צבי גרינהוט מירושלים עם כל הכבוד לגשם ולמזג האוויר, מצאתי לנכון לבוא לפה להיתרשם מהתערוכה יוצאת מן הכלל. אני חושב שיש כאן ממצא יוצא דופן, בעיקר על הלידה של ישוע. התערוכה נמשכה שבועיים לאחר חג המולד הארמני, שחל בשמונה עשר בינואר. כתבי היד הנדירים הוחזרו לספריית הכנסייה כדי למנוע חשיפת יתר לאור, לאחר שניתנה הזדמנות למבקרים להציץ בתרבות הארמנית המפותחת . יצוין שהנוכחות הארמנית הייתה חזקה מאוד בארץ הקודש בימי הביניים , המלכה הצלבנית הראשונה של הממלכה הלטינית בירושלים מלסינדה , היא בתה של נסיכה ארמנית. ראוי לציין כי ארמניה היא המדינה הראשונה שאימצה את הנצרות כדת, ולכתבי היד הנדירים והיקרים הללו על הולדת ישוע היה אפקט מיוחד על המבקרים הארמנים. נאיריש שאהאניאן ארמנית מירושלים באתי כארמנית לבקר במוזיאון כדי ללמוד על התרבות שלנו, ואנחנו מאוד גאים בדת ובתרבות שלנו. Read More